לכל משתתפי
"שתיקתו של ברוך"
למשתתפים המוסיקליים, לזמרים הנפלאים-מדהימים - עודד, יפעת, מורן,
אפרת, קארין, עמית, רון, מייה, עמרי, למנצח (כוכב הערב...) נעם צור, ליוני, ליבגני, לדני
יוהאס בשם האנסמבל המאה ה-21,
למשתתפים התיאטרליים, עידו (חברי, אהוב נפשי), תרזה, סווטלנה,
אורן, עדי,
לאנשי ההפקה, מרב, יורם, בעז, נוריאל,
עבר שבוע תמים מאז
ההצגה השנייה והאחרונה שהיתה לנו של "שתיקתו של ברוך" שבוע של שתיקה
מצדי אך דיבור תמידי אליכם מראשי ומלבי.
הייתכן שעבר כבר
שבוע?
איך אוכל בכלל
להעביר אליכם את המסות העצומות של תגובות שקיבלתי בין בע"פ ובין בכתב?
איך אוכל להעביר
אליכם את האושר הזה שהציף אותי כשישבתי ביום רביעי בבכורה והנה הכל לפתע התיישב לו
"במקום" ורגע אחרי רגע שיפשפתי את אזני ועיני ולא האמנתי: נס! קרה
נס!
אבל לא, זה לא היה
נס. זה הייתם אתם וכל אחד ואחד מכם על הבמה ומאחורי הקלעים ועל כך חסרות לי המלים
לומר: ת ו ד ה !
דעו לכם, עד עתה
מגיעות התגובות בעצמה גדולה. השארתם חותמכם על האנשים שהיו באולם. לא כולם יכולים
לעמוד בזה. לא כולם רוצים לעמוד בזה. יש כאלה שזה בהחלט יותר מדי עבורם. אני בהחלט
מבינה ומקבלת. באמנות זה כך. אף פעם אין תמימות דעים וטוב שכך. אבל אלה שהעזו (כי
היו רבים שנאלמו דום ולא העזו להביע רשמם העז) ודיברו או כתבו, העבירו בדבריהם את תגובותיהם
של רבים מאלה שלא יכלו ולא ידעו כיצד.
אני חשה שזכיתי זכות
גדולה כל כך לעבוד עם אנשים כמוכם והלואי ונזכה לחדש את ההפקה הזו בעתיד. (כבר יש
איזשהו סיכוי בפתח לכך...)
אנא, אל תחשבו
ששתיקתי בשבוע האחרון נבעה מחוסר יכולת להגיב. כל יום וכל שעה, כל שרציתי לעשות זה
לכתוב לכם ולהודות ולהודות. אלא, כפי שחלקכם יודעים, הייתי חייבת להגיש יצירה חדשה
וזו דרשה את הזמן שלה. אכן הצלחתי לסיימה, לערוך אותה ולשלוח את התווים שלה. ומאז
ועד עתה, בנוסף לענייני חגים ואירוחים, היו גם אותם עניינים דחופים שחיכו להם בצד
לאותו רגע שאתפנה אליהם.
השתיקה שלי לא היתה
שתיקה בכלל. שוחחתי איתכם בכל רגע ורגע מאז נפרדנו באותה מסיבונת מאולתרת שערכנו
באחורי הקלעים ביום חמישי אחרי ההופעה.
רציתי בהזדמנות זו
להודות במיוחד לאורן דר,
מעצב התלבושות, שאיבד את אביו ממש לקראת סוף החזרות ולא היה יכול להיות איתנו.
אורן יקר, אני משתתפת בצערך ומתנצלת שלא היינו בקשר ישיר ושלא יכולתי לבוא
לשבעה.
לך, לסווטלנה ולעדי
תודה גדולה על עבודתכם הנהדרת שיחד עם הבימוי של עידו, עשו מהכל תיאטרון משובח,
כלומר - אופרה.
לדני יוהאס בתקווה
שיעביר הלאה לנגנים את התודה על ההתגייסות הבלתי רגילה בהופעות למרות המספר המועט
של החזרות וזאת, כידוע, ב"חצי חינם".
תודה לבעז ויורם על
ההעזה לקחת את היצירה הזו בידיעה שאינה קלה לעיכול בכלל ושאינה קלה להפקה גם כן.
תודה למרב ולנוריאל
על עבודת ההפקה הביצועית שאיפשרה לערוך את החזרות ולהגיע להופעות בצורה מעוררת
כבוד.
לילדים של כולנו,
מיה ועמרי, שכולנו ואיתנו כל הקהל, היינו מלאי התפעלות מיכולתכם ועדיין לא נרגענו
....
ואפשר עוד להמשיך
כהנה וכהנה והלב מסרב להרגע.
|